)
בשבת, כל מלאכה אסורה. בחג, מלאכת עבודה אסורה אבל מלאכה שנצרכת להכנת האוכל במסגרת ביתית לצורך אכילת היום, מותרת. בחול המועד, אסור לעשות עבודה רגילה, אבל עבודות לצורך החג או להסרת נזק משמעותי מותרות. נפרט יותר:
כיוון שעל ידי הסעודות מקיימים את מצוות השמחה במועד, מותר לעשות בחול המועד את כל המלאכות הנדרשות למאכלי החג, כולל המלאכות שנעשות בשדות ובמפעלים. לפיכך, מותר לקטוף פירות וירקות ולאורזם במכונות, לשחוט בהמות ועופות, לייצר מזון במפעלים, להסיע את המזון לשווקים ולחנויות ולרשום קבלות על מכירתו. וכן מותר לשכור פועלים לשם ביצוע כל המלאכות הללו.
כשם שמותר לעשות כל מלאכה לצורך הכנת המאכלים, כך מותר לעשות כל מלאכה לצורכי הגוף. למשל, אם נשבר חלון בימים קרים, מותר לתקנו, כדי למנוע מהקור לחדור לבית. וכן מותר לבצע כל טיפול רפואי שנועד להסרת צער. בכלל צורכי הגוף מותר לבצע טיפולים קוסמטיים בלא הגבלה, ובכלל זה הסרת שיער מהגוף, חוץ משיער הראש, שגזרו חכמים שלא להסתפר בחול המועד, כדי שיסתפרו לפני החג. כיוצא בזה הורו חכמים שלא לכבס בחול המועד, כדי שיכבסו לקראת החג. תכשיטים ובגדים, אינם נחשבים כצורכי הגוף אלא כשאר צורכי המועד, ולכן רק במלאכות פשוטות ובחינם מותר לתקנם, אבל לא במלאכות מקצועיות או בשכר.
צורכי ציבור נחשבים כצורכי מצווה שמותרים בחול המועד, לפיכך, מותר לפנות אשפה מפחי זבל שעלולים לעלות על גדותיהם בחול המועד. ואם אירעה תקלה בתאורת הרחוב, מותר לחשמלאים לתקנה בחול המועד. ואם נסתם ביוב ויש ממנו הפרעה לרבים, מותר לתקנו באופן מקצועי ובטרחה יתרה.
מסחר אסור בחול המועד, לפיכך, אין לקנות בחג בגדים, רהיטים, ושאר דברים שאדם אוהב לקנות, ורק מזון לצורך המועד מותר לקנות.
נסיעות וטיולים: מותר לנסוע לטיול קצר בחול המועד, שכל דבר שרגילים ליהנות בו ואינו מטריח, נחשב מצורכי המועד, ומותר לעשות למענו מלאכה פשוטה כנהיגה במכונית. מותר לנסוע לצורך המועד בתחבורה ציבורית. וכן מותר לנהג לעבוד בתחבורה ציבורית, מפני הצורך הציבורי.
