ארבעה חלקים ישנם למצוות השמחה בחגים: א) החגים, כמו שבת, נקראים 'מקראי קודש', שמצווה לקדשם בסעודות טובות ובגדים נאים, וכיוון שמצווה לשמוח בחג יותר מאשר בשבת, צריך להדר בסעודות החג ובגדי החג יותר. ב) הוספת שמחה שתקרין על כל החג. לגברים בשתיית יין או משקה אלכוהולי אחר בסעודה. לנשים בקניית בגד חדש או תכשיט חדש לכבוד החג. לילדים בפירות וממתקים טעימים. ג) מצווה למי ששמח בכך, לשיר, לרקוד ולטייל, אבל לא על חשבון חצי היום שצריך להקדיש ללימוד תורה. ד) מצווה להיות במצב רוח טוב, ולהימנע מדברים מצערים במשך כל ימי החג, ובכלל זה אסור להתאבל, להספיד ולהתענות (להלן יא).
מצוות הסעודות היא לקיים בחג שתי סעודות, אחת בלילה ואחת ביום. אמנם בשבת תיקנו חכמים לערוך שלוש סעודות, כנגד משמעותה הפנימית של השבת, אולם ביום טוב המצווה לקיים שתי סעודות, וסעודות אלו גדולות מסעודות השבת. מצווה לגברים ולנשים לשתות יין בסעודות החג, ולמי ששמח בבשר, אף מצווה לאכול בשר. צריך להיזהר שלא להפריז בשתייה, שאין בשכרות שמחה אלא הוללות וסכלות והתנתקות מן החיים, ואנחנו נצטווינו לשמוח שמחה שמחוברת לחיים ונותנת להם משמעות ערכית של מצווה וקדושה. מי שאינו שמח בשתיית יין או באכילת בשר - יקנה לסעודות החג את המאכלים שמשמחים אותו ביותר.