ראש חודש
- - םידעומו תבש - םידעומו תבש - םידעומו תבש

מועדי השנה

1 דק'

מועדי השנה

האזן למושג:

בנוסף למצוות השבת, מצווה לקיים חגים שבהם נשבות ממלאכת עבודה, נלמד תורה, נשמח עם המשפחה בשמחת החג, ונודה לה' על כל הטוב שנתן לנו. החגים נקראים גם 'ימים טובים' ו'מקראי קודש'. כמו כן הם נקראים 'מועדים', מלשון זמן וגם מלשון התוועדות, שהם זמנים שנועדו לקדושה וזיכרון, וימים שבהם ישראל מתוועדים יחד. כמה סוגים של חגים ישנם: 

שלושת החגים: א) שבעת ימי הפסח מיום ט"ו עד כ"א בניסן. ב) חג השבועות בסיום ספירת העומר שחל בו' סיוון. ג) שבעת ימי חג הסוכות עם שמיני עצרת, מיום ט"ו ועד כ"ב בתשרי. חגים אלו נקראים גם 'רגלים', על שם המצווה לעלות בהם לבית המקדש שבירושלים, ולסיים את העלייה להר הבית בהליכה רגלית. 

חג הפסח וחג הסוכות כוללים בתוכם שני סוגים של ימים, היום הראשון והאחרון הם ימי מועד שאסור לעשות בהם מלאכת עבודה, והימים שבתווך הם ימי 'חול המועד', שאסור לעשות בהם מלאכה רגילה, אבל מלאכה דחופה ונחוצה מותר.

ימי התשובה: ראש השנה בא' לחודש תשרי, ויום הכיפורים בי' בתשרי. ראש השנה הוא יום חג, שמצווה לקיים בו סעודות, ואילו יום הכיפורים הוא יום צום.

לסיכום: ישנם שישה ימי חג בשנה שמצווה לשבות בהם ממלאכת עבודה, ולהקדישם לתורה ולשמחת החג. ואלו הם: א) ראשון של פסח, ב) שביעי של פסח, ג) חג השבועות, ד) ראש השנה (שחכמים הוסיפו לו עוד יום), ה) ראשון של סוכות, ו) שמיני עצרת. עוד יום קדוש ומיוחד ישנו, והוא יום הכיפורים, שאינו נכלל בחגים, מפני שהוא יום צום. בנוסף, ישנם אחד עשר ימי חול המועד, חמישה בפסח ושישה בסוכות.

משמעות החגים משמעות החגים לימוד תורה בחג בין שבת לחגים מצוות השמחה לשמוח ולשמח שמחה בחיק המשפחה לשמח עניים ובודדים מצב רוח חגיגי ואיסור אבלות וצער המלאכות המותרות והאסורות מהלכות החג עֵירוּב תבשילים לצורך הכנות מחג לשבת מצוות העלייה לרגל והקבלת פני הרב 'יום טוב שני של גלויות' חול המועד מצוות חול המועד עבודה בחול המועד - המותר והאסור מלאכת דבר האבד