)
בסיום יום הכיפורים קדושת היום מסתלקת, ושערי שמיים שהיו פתוחים בפני הדופקים בתשובה ננעלים, לפיכך בסמוך לסיום הצום מתפללים את תפילת 'נעילה' בכוונה יתרה. יתר על כן, עיקר הכפרה נעשית בחתימת יום הכיפורים, בעת שהצום מגיע לשיאו וכל סדר תהליך התשובה הולך ונחתם. לכן גם מי שנחלש מחמת התענית, יתאזר בגבורה לשוב בתשובה, להחליט להתחזק בלימוד התורה וקיום המצוות, ולהעתיר תפילה על עם ישראל.
לרוב חשיבותה של תפילת נעילה, נוהגים לפתוח לכבודה את ארון הקודש. לאחר סיום תפילת נעילה, כשלא נותר עוד זמן להתוודות ולהוסיף תפילות ובקשות - נוהגים כל ישראל לקבל יחד עול מלכות שמיים באמירת 'שמע ישראל' ו'ה' הוא האלוהים'. כי הידיעה העמוקה שמתבהרת מתוך סדר הימים הנוראים היא האמונה, שהיא היסוד והתכלית לכל, וזה עיקר רצונו של כל יהודי, לדבוק בה' ולתקן עולם במלכות שדי.
מיד לאחר מכן, עם צאת הכוכבים, תוקעים בשופר, לסימן שהיום הסתיים והשכינה ששרתה בינינו ביום הכיפורים שבה ועלתה למקומה. התקיעות מבטאות גם את שמחתה של הנשמה שבזכות יום הכיפורים יצאה לחירות מכבלי חטאה. תקיעה זו גם רומזת לגאולה וקיבוץ הגלויות, שנאמר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם" (ישעיהו כז, יג).
לאחר התקיעות, המתח העצום של הימים הנוראים משתחרר, וכל ישראל יודעים שה' אוהבם וקיבלם בתשובה, ונשמתם נטהרה ויצאה לחירות, וגם בשנה הבאה יוכלו להמשיך להתקדם ולהתעלות בתורה ובמעשים טובים, ושמחה גדולה ממלאת את הלבבות.
זמן סיום הצום בצאת הכוכבים, וכיוון שיש מצווה להוסיף מהחול על הקודש, מסיימים את הצום כמה דקות מאוחר יותר (כמפורט בלוחות השנה). נוהגים לומר ברכת הלבנה לאחר תפילת ערבית (לעיל כט, ב). בסדר ההבדלה של יום הכיפורים מברכים על היין, על הנר ועל ההבדלה, אבל לא על הבשמים. לאחר ההבדלה אוכלים ושותים בשמחה, מתוך אמונה שה' מקבל באהבה את השבים אליו.
