)
כדי שמשמעותו של יום שמיני עצרת תבוא לידי ביטוי מלא, קבעו חכמים שנסיים בו את קריאת התורה השנתית, היינו שסדר קריאת פרשיות השבוע יסתיים בשמיני עצרת. כלומר, יחד עם סיום מסלול החגים השנתי אנו מסיימים גם את קריאת התורה. וכשם שקבע ה' יום זה לשמוח בישראל, כך קבעו ישראל לשמוח ביום זה בתורה שה' נתן לנו. וכך ראוי, שאין ישראל בלא תורה, ואין תורה בלא ישראל, ורק על ידי איחודם - דבר ה' מתגלה בעולם לרוממו ולתקנו. לכן השמחה ביום זה מרקיעה שחקים.
נוהגים לערוך לכבוד שמחת התורה שבע הקפות בליל שמחת תורה ושבע הקפות ביום שמחת תורה. ההקפות רומזות ל'אור המקיף', היינו להארה גבוהה שחופפת עלינו ומרוממת אותנו ומעניקה לנו השראה, אבל מפני רום מעלתה אין ביכולתנו להשיג אותה באופן מוגדר בשכלנו. כל מה שלמדנו וקלטנו במשך השנה הוא בבחינת 'אור פנימי', שנקלט באופן מוגדר בתוך שׂכלנו, ובעת סיום התורה והחגים, אנחנו זוכים לקלוט משהו מן ה'אור המקיף' שעולה מכלל התורה. רבים נוהגים לערוך קידוש בתוך ההקפות, ומרבים בשתיית יין אבל לא משתכרים.
מתפללים ביום זה על הגשם ומתחילים להזכירו בתפילה, וכיוון שהתורה נמשלה למים, ראוי בתפילת הגשם להתפלל שגם נזכה להרבות בלימוד התורה.
