)
נוטלים ביד ימין את הלולב וההדסים והערבות האגודים יחד, וביד שמאל את האתרוג. מקפידים ליטול את ארבעת המינים כדרך גדילתם, עיקרם, היינו מקום חיתוכם, למטה וראשיהם למעלה. באתרוג, עוקצו שהיה מחובר לעץ למטה וחוטמו למעלה. לכתחילה מצמידים את האתרוג לאגודת הלולב, ובאופן זה מנענעים אותו לארבע רוחות השמיים ולמעלה ולמטה, כמבואר בהמשך.
בכל יום לפני קיום המצווה עומדים ומברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב". ביום הראשון מוסיפים ומברכים לפני קיום המצווה ברכת 'שהחיינו'.
הנענועים: בעצם זה שנוטלים את ארבעת המינים ומגביהים אותם - מקיימים את המצווה, ולהידור המצווה תיקנו חכמים לנענע את הלולב לשישה כיוונים - לארבע רוחות השמיים ולמעלה ולמטה, ונוהגים לנענע לכל צד שלוש פעמים. הנענועים מבטאים שמחה על הצלחת התשובה בימים הנוראים. הם גם מבטאים הודאה לה' על השנה שעברה. לפיכך מנענעים לארבע רוחות ולמעלה ולמטה, כדי להודות לה' על כל השפע הטוב שנתן לנו מארבע רוחות ומהשמיים והארץ. יש בנענועים גם תפילה לשנה הבאה, שיעניק לנו ה' מברכתו ברוחות וגשמים וטללים טובים שיבואו אלינו מן השמיים והארץ וארבע הרוחות, ויגן עלינו מרוחות רעות וטללים רעים. בנוסף, יש בנענוע לארבע רוחות ביטוי של תפילה לקיבוץ גלויות מארבע רוחות העולם.
