)
בדרך כלל המלאכות נועדו לקיום קבוע, והעושה מלאכה שתתקיים דרך ארעי, עובר באיסור מדברי חכמים. למשל, הכותב בעט או בעיפרון עושה מלאכה מהתורה, אבל הכותב בחומר שדוהה תוך זמן קצר, עובר באיסור חכמים. כלל נוסף, מלאכה האסורה מהתורה היא מלאכה שיש ממנה תועלת, אבל עשיית מלאכה שאין ממנה תועלת, כגון קריעת בגדים וחפצים או השחתתם, אסורה מדברי חכמים.
איסור מלאכה מהתורה הוא כאשר המלאכה נעשית כדרכה, כלומר כדרך שרגילים לעשותה, וחכמים עשו סייג לתורה, ואסרו לעשותה גם ב'שינוי'. ההסבר לכך, שמהתורה צריך לשבות מעבודה, וכל העושה מלאכה בשינוי, שובת ממלאכתו, כי אינו יכול לעבוד באופן זה. למשל, מי שרגיל לכתוב או להבריג או להלחים ביד ימין, אם יצטרך לעשות זאת ביד שמאל יספיק עשירית מיום רגיל, ולכן הדבר אסור מדברי חכמים בלבד. דוגמה נוספת: כאשר שניים אוחזים יחד בעט וכותבים, מלאכתם נעשית בשינוי גדול, ואין אפשרות לבצעה ביעילות, והיא אסורה מדברי חכמים בלבד. כלל נוסף, הגורם למלאכה שנעשית בשינוי, שבנוסף לכך גם תיעשה בדרך עקיפה שנקראת 'גרמא', עובר באיסור חכמים קל, שלצורך גדול מקילים בו. (ראו להלן כ-כא).
