)
בתחילת ההלוויה האבלים עומדים וקורעים את חולצתם קרע של לפחות שמונה ס"מ. מי שלא בירך 'דיין האמת' בעת הפטירה או בעת ששמע עליה, מברך לפני הקריעה. תחילת הקריעה בסכין והמשכה ביד. אנשי 'חברה קדישא' מסייעים בכך, אולם רצוי שהאבל יקרע בעצמו את בגדו. הקריעה מבטאת את האבלות, שכשם שהבגד נקרע כך חייהם של האבלים נקרעו, חלק נותר בחיים וחלק עבר עם המת לעולם אחר.
במשך כל ימי השבעה האבלים לובשים את הבגד הקרוע, ורק לקראת השינה יוכלו ללבוש כתונת לילה לא קרועה. אם החולצה או השמלה הקרועה התלכלכה רשאים להחליפה, אך יש לקורעה לפני לבישתה, שכל חולצה או שמלה שלובשים במשך השבעה צריכים קריעה. מי שהיה לבוש לפני ההלוויה בבגד יקר, רשאי להחליפו לקראת ההלוויה, שכן מתאים לבוא להלוויה בבגד רגיל, וכך גם לא יצטרך לקרוע את בגדו היקר. מחמת הצער על המת, ראוי היה שגם הרואים את המת בשעה שנשמתו יוצאת ממנו יקרעו את בגדיהם, אלא שלא נהגו בזה, כדי שלא ייווצר מצב שאנשים יחששו לשהות במחיצת חולים שנוטים למות.
