)
מצווה על קרובי הנפטר לשבות מכל עיסוקיהם ולהתאבל עליו שבעה ימים, כדי לכבד את זכרו ולהעלות את נשמתו. הכבוד מתבטא בכך שהאבלים מזדהים עם הנפטר, כאילו חלק מהם חָווה עימו את המיתה. כשם שהמת אינו עובד ומתרחץ וסך את גופו - כך האבלים. כשם שהמת מוטל בארץ - כך האבלים יושבים על הארץ. מתוך הזדהות זו הם נזכרים במעשיו הטובים ומתכוונים להמשיך בהם, ועל ידי כך יש עילוי לנשמתו.
היכן יושבים שבעה: כאשר אפשר, נכון שהאבלים ישבו יחד בבית הנפטר, כדי לכבד את זכרו. בשעת הצורך יוכלו לבחור מקום אחר, או להתפצל למקומות שונים, העיקר שכל אחד מהאבלים ישב שבעה. כאשר מקום השבעה רחוק ממקום מגורי אחד האבלים, מותר לו בחלק מהזמן לשבת שבעה בביתו, כדי ששכניו יוכלו לנחמו. נוהגים להדליק נר לעילוי נשמת הנפטר במשך שבעת הימים.
אסור לאבלים לצאת מהבית. כאשר קשה לאָבֵל לישון במקום שבו הוא יושב שבעה, מותר לו לנסוע בצנעה לביתו לשינה. כמו כן מותר לאָבֵל לנסוע לביתו לקראת יום השבת. אסור לאבלים לקיים יחסי אישות במשך השבעה. אם אין מניין בבית האָבֵל, מותר לאבלים ללכת בצנעה לבית הכנסת כדי לומר קדיש.
הישיבה על הארץ: ישיבת השבעה נקראת על שם שהאבלים יושבים על הארץ. גם כשהם יושבים על מזרנים או כיסאות נמוכים משלושה טפחים (כ-23 ס"מ) הם נחשבים כיושבים על הארץ. החושש לגבו רשאי לשבת על כיסא או ספה גבוהים יותר, אבל ישתדל שיהיו נמוכים מהרגיל, כדי שיהיה ניכר שהוא יושב סמוך יותר לארץ. גם את המזרנים שעליהם האבלים ישנים מורידים לארץ, ומי שהדבר קשה לו יכול לישון על המיטה.
אסור לאבלים לעשות מלאכה, כדי שלא יסיחו את דעתם מאבלותם. אמנם מותר להם להכין לעצמם אוכל ולסדר מעט את הבית. בשעת הדחק כדי למנוע הפסד משמעותי, מותר להם לדבר מעט ובצנעה בענייני עסקיהם.
האָבֵל אסור בשאלת שלום וגם אין אומרים לו שלום, הואיל ואינו שרוי בשלום, ויש שנמנעים עקב כך גם מלחיצת יד.
אסור לאבלים ללמוד תורה, מפני שהתורה משמחת והעוסק בה עלול להסיח את דעתו מהאֵבֶל, אבל מצווה ללמוד תורה בנושאים שקשורים לאבלות ובדברי תשובה ומוסר.
איסור רחצה, כיבוס וסיכה: אסור לאבלים לרחוץ להנאתם אפילו אצבע אחת, אמנם מותר להם לרחוץ מקום שהתלכלך בגופם. מי שסובל מזיעה, רשאי לרחוץ את גופו במים פושרים. אסור לאשה להתאפר במשך השבעה, אבל כדי למנוע בושה מותר להתאפר כפי הנצרך. אסור לאָבֵל לכבס בגדים ומצעים וכן אסור ללבוש בגדים מכובסים או להציע מצעים מכובסים. אמנם מותר להסיר במים כתם שעל הבגד. מותר לאבלים להחליף לבנים כפי הצורך. אם יש לאָבֵל הכרח להחליף בגד מפני ריחו, יקח בגד מכובס ויניח אותו על הרצפה כדי שלא ייחשב מכובס, ואחר כך ילבש אותו. אסור לסוך את הגוף במשחה לטיפוח העור, אבל לצורך רפואי - מותר.
תספורת וגילוח: אסור לאבלים להסתפר או להתגלח, ואיסור זה נמשך כל שלושים הימים. לאבלים על הורים אסור להסתפר יותר זמן, עד שיגערו בהם חבריהם ששערם ארוך מדי וכבר הגיע הזמן שיסתפרו.
משתדלים לקיים תפילות בבית האבלים לעילוי נשמת הנפטר. כאשר אפשר, בתיאום עם גבאי בית הכנסת, מביאים ספר תורה לבית האבלים כדי לקיים את הקריאה בימי שני וחמישי. בסמוך לתפילות נוהגים לומר דברי תורה ומוסר ו'משנה' שאותיותיה כאותיות 'נשמה'. בשבת המנהג המקובל שהאבלים מתפללים בבית הכנסת.
