לאחר שהמצרים נכנעו והסכימו לשלח את ישראל ממצרים, חיזק ה' את ליבם כך שרק אם באמת ירצו לשוב בתשובה, יסכימו לשחרורם של ישראל. ואם לא, יתמלאו בעזות וירצו לשוב לשעבדם. כך רדפו המצרים עם כל חילם אחר ישראל והשיגום ליד ים סוף. כשראו ישראל את המצרים, זעקו אל ה'. וה' השיב, שבמקום לצעוק אליו לעזרה, יתחילו להציל את עצמם בכניסה לתוך הים. לאחר שישראל, בהנהגת משה רבנו, החלו להיכנס לים, אירע הנס הגדול: הים נבקע, ובני ישראל עברו בתוכו ביבשה כשצבא מצרים דולק אחריהם. כשעלו אחרוני ישראל מהים, שב הים למקומו, וכל חיל מצרים טבע בתוכו.
בימי שגרה, נס הוא דבר שאינו רצוי, שכן ה' ברא את הטבע וחוקיו, כדי שהאדם בכישרונו ילמד להשתמש בהם באופן הטוב ביותר. אולם כדי לגלות לעולם את האמונה ואת כוחו של הבורא והשגחתו ושמירתו על עמו, היכה ה' את מצרים בעשר המכות, ולאחר צאתם, קרע את ים סוף והעביר את בניו בתוכו.