)
לרוב חשיבותם של עשרת הדיברות, נביאם כלשונם (שמות כ, ב-יג), בתוספת ביאור קצר.
א) אָנֹכִי ה' אֱלוֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. האמונה נלמדת דרך סיפור הגילוי של ה' לישראל.
ב) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלוֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. (על מצוות האמונה ואיסור עבודה זרה להלן בפרק טו, במיוחד ו-ז; יג).
ג) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. כהמשך לשני הציוויים הראשונים, שעוסקים באמונה בה' ושלילת עבודה זרה, מצווה זו נועדה לבסס את יחס הכבוד לה', שלא להזכירו לשווא, במיוחד במסגרת שבועה.
ד) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלוֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. האמונה בה' מתגלה בכל הממדים, ובכללם בממד הזמן. יום השבת הוא היום שבו נצטווינו לשבות ממלאכה, להתעמק ביסודות האמונה ולעסוק בתורה מתוך מנוחה ועונג. (על מצוות השבת להלן בפרקים כו-כח).
ה) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלוֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כהמשך למצווה לכבד את ה' - מצווה לכבד את ההורים. העיקרון המוסרי של הכרת טובה הוא ערך יסוד, וכאשר מקיימים אותו כלפי ההורים, נפתחים לקיימו כלפי כל אדם, ומעל הכל כלפי הבורא. (על מצווה זו להלן בפרק יב).
ו) לֹא תִּרְצָח. במצווה זו למדנו על קדושת חיי האדם שנברא בצלם אלוהים, ועל כן אסור לפגוע בחייו, ומכך מסתעפות מצוות רבות שנועדו לשמור על החיים ולקיימם. (על מצווה זו להלן בפרק ד).
ז) לֹא תִּנְאָף. מצווה זו נועדה למנוע פגיעה בקדושת ברית הנישואין. (על מצווה זו וענפיה להלן בפרקים ח-יא).
ח) לֹא תִּגְנֹב. ערכו של האדם מתבטא גם בכבוד לעבודתו וליצירתו, ועל כן אסור לגנוב דברים ששייכים לזולת, וקל וחומר שאסור לגנוב אדם ולהופכו לעבד. מלבד הפגיעה באדם המסוים שממנו גנבו, הגניבה מערערת את יסודות החברה ופוגעת ברצונם של האנשים לעבוד וליצור ומובילה את החברה לעוני ולמחסור. (סביב מצווה זו ראו פרקים ג; ה).
ט) לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. הוא האיסור להעיד בפני בית הדין עדות שקר. מצווה זו כמו מצוות נוספות בתורה, נועדה לבצר את מעמדה של מערכת המשפט ולאפשר לה לדון דין צדק. (סביב מצווה זו ראו פרק ז).
י) לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. התאווה והחמדנות הן אבות החטאים שבין אדם לחברו, לכן ציוותה התורה לרסן את היצר בראשיתו, בעודו בשלב החמדנות (ראו להלן ג, לג).
