)
אסור לאכול מאכלים שעלולים להכיל רעלים, גם כאשר החשש לכך רחוק. אמרו חכמים, שיש להיזהר מסכנה יותר מאשר ממאכלים אסורים, והמסכן את עצמו באכילה של דבר מסוכן ומת, ייתן על כך את הדין. כמו כן מצווה להימנע ממאכלים שפוגעים בבריאות הגוף או מדברים שעלולים לזהם את המאכלים (לעיל ד, יד). לפיכך, אנשים שמכינים מאכלים צריכים להקפיד על ניקיון ידיהם. במיוחד טבחים שמכינים מאכלים לרבים, צריכים להקפיד לשטוף את ידיהם ואצבעותיהם היטב במים ובסבון לפני שיגעו במאכלים. כמו כן צריך להקפיד לשמור את התבשילים במקרר, ובמיוחד מאכלים מן החי, מפני שבתנאי חום מתרבים בהם חיידקים שעלולים לגרום להרעלת המזון. טבח שחולה במחלה מדבקת, צריך להימנע מהכנת מאכלים, כדי שלא ידביק את האוכלים במחלתו.
נהגו ישראל שלא לאכול בשר עם דגים, משום שבעבר היתה עמדה רפואית, שאכילתם יחד גורמת למחלות. אמנם לפי הידוע לנו אין בכך סכנה, ולכן אין בזה איסור. ואף על פי כן, כיוון שההפרדה בין בשר לדגים נעשתה לאחד מסימני ההיכר של המטבח היהודי, נוהגים להקפיד על כך. יש נזהרים שלא לאכול חלב עם דגים משום חשש סכנה, אולם כיוון שאין למנהג זה שורשים עמוקים, מותר לבני כל העדות לאכול דגים עם חלב.
