)
יהודי שקנה או שקיבל מנוכרי כלי מאכל או כלי שנועד להכנת מאכל, אם הכלי עשוי ממתכת או מזכוכית, מצווה שיטביל אותו במקווה לטהרו, כדוגמת גר שטובל בעת גיורו. וגם אם קנה את הכלי מחנות של יהודי, אם הכלי יוצר בבית חרושת של נוכרי, צריך לטובלו. וכל זמן שלא טבל את הכלי אין לאכול בו. מגמת מצוות הטבילה לרומם את הכלי ממדרגה של כלי שנועד לאכילה סתמית, שהתאווה והחולשות האנושיות מלוות אותה, אל מדרגה של כלי שנועד להכין מאכלים שעל ידם יוכלו ישראל להתקשר אל ערכי התורה. לפני הטבלת הכלים מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֵּלִים". המתגייר אינו צריך לטבול את כליו, מפני שטבילתו לשם הגיור מועילה גם לכליו.
