)
בברכות ובתפילות הקבועות שאנו אומרים בכל יום, אנו משבחים ומודים לה' על העולם הנפלא שברא למעננו. בנוסף לכך, לפעמים הננו נפגשים עם מראות מיוחדים, מרגשים ומפעימים, וכדי לבטא את התוכן הערכי שלהם, תיקנו חכמים לברך על ראייתם, ולקשור אותם בכך לשורשם האמוני. כדי לברך את ברכות הראייה, צריכים להתקיים שני תנאים: א) שהמראה יהיה מיוחד ומעורר התפעלות אצל רוב האנשים. ב) שהמברך לא ראה אותו שלושים יום, שאז יש לו בראייתו התפעלות מסוימת.
נופים מרשימים: הרואה ימים, ימות, נהרות, גייזרים, מפלי מים מרשימים, מדבריות, הרים וגבעות מרשימים במיוחד, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית". הרואה מספר נופים כאחד, כגון שרואה ים והר מרשים, מברך ברכה אחת לשניהם. אבל אם ראה אותם בזה אחר זה, מברך על כל אחד בנפרד.
הרואה את הים הגדול, הוא האוקיינוס שמקיף את היבשות, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל". על אגם שנוצר על ידי סכר שעשו אנשים אין מברכים, כי הברכה נתקנה על מעשי הבורא.
אירועי טבע: על תופעות מופלאות ומרעישות, כמו רעידת אדמה, הר געש בהתפרצותו, ליקוי חמה או לבנה, ראיית כוכב שביט שטס בשמיים, או כוכב נופל, שהוא מטאור שנפגש באטמוספירה ונשרף עד שאורו מבהיק, או רוחות סערה זועפות במיוחד, יש לברך אחת משתי ברכות: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם", או "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית". ועדיף לברך על דבר מרשים 'עושה מעשה בראשית', ועל דבר מפחיד 'שכוחו וגבורתו'. לכן על ראיית ברק מברכים: "עושה מעשה בראשית", ועל שמיעת הרעם: "שכוחו וגבורתו מלא עולם". מי שכבר בירך במשך היום על ברקים ורעמים, לא יברך עליהם שוב באותו היום.
