)
כאשר המתנות שליקט העני מהשדות לא סיפקו לו ולמשפחתו את צורכיהם הבסיסיים, מצווה היתה לתת לו צדקה. וכן כיום שאין לעניים אפשרות להתקיים על ידי מתנות העניים, מצווה לתת צדקה לעני שאין לו את הצרכים שנחשבים בסיסיים ביותר אצל רובה הגדול של האוכלוסייה. מצווה זו מוטלת על קרובי העני, ואם אינם מסוגלים או רוצים לעזור, המצווה עוברת לחבריו ולשכניו, ואם אינם מסוגלים או רוצים לעזור, המצווה עוברת לכלל בני העיר.
ככל שהצדקה ניתנת בדרך מכובדת יותר, העני פחות מתבייש, ומעלתה גדולה יותר. לכן הצדקה המעולה היא כאשר מסייעים לעני למצוא עבודה, שעל ידה יוכל להתפרנס בכוחות עצמו ולא יצטרך לבקש צדקה. או להעניק לעני מימון שיאפשר לו ללמוד מקצוע שעל ידו יוכל לפרנס את משפחתו בכבוד. כאשר העני אינו מסוגל לעבוד, ככל שנותנים לו את הצדקה באופן שפחות פוגע בכבודו, כך מעלתה גדולה יותר. וזו המעלה של 'מתן בסתר', שהמקבל אותה אינו מתבייש. בכלל מצוות הצדקה, מתן מזון, בגדים ורהיטים שיכולים להועיל לעניים ולשמחם.
