)
בנוסף לתרומות ולמעשר הראשון שהפרישו מכל היבול החקלאי לכהנים וללוויים משרתי הציבור, במשך שנתיים מתוך מחזור שבע השנים (שנים ג' ו'), הפרישו עשירית מהיבול לעניים - 'מעשר עני'. כלומר את העזרה לקיומם הבסיסי קיבלו העניים ממתנות העניים בשדות ותוספת צדקה לפי הצורך. ואילו 'מעשר העני' נועד להעניק להם שנים טובות שבהן יוכלו ליהנות מרווחה יחסית. אולי היתה בכך כוונה, שאם מדובר בעניים שהדבר בידם, טעם הרווחה שבשנים הללו ימריץ אותם או את ילדיהם להיות חרוצים ויעילים יותר בעבודתם בשאר השנים, כדי שיֵצאו ממעגל העוני ויזכו לרווחה ועצמאות. אבל אם היו מקבלים בכל השנים קצבה בינונית, היו מתרגלים להסתפק בה, בלא שתהיה להם ממנה שמחה יתֵרה, ובלא שיצמח בנפשם בשנות המחסור רצון לשנות את מצבם.
