)
בארבע דרכים ציוותה התורה לעזור לעניים: הראשונה, והעיקרית בימי קדם, בחמש המתנות שהיו העניים לוקטים בכוחות עצמם מהשדות. השנייה, מתן צדקה להשלמת צורכיהם הבסיסיים במידת הצורך. השלישית, 'מעשר עני' - לאחר שבעלי השדות אספו את יבולם, היו מפרישים תרומות ומעשרות, ובשנה השלישית והשישית למחזור שבע השנים היו מפרישים 'מעשר עני', ועל ידו יכלו העניים לחיות ברווחה יחסית במשך שנתיים מתוך שבע. הרביעית, בשיתוף העניים בשמחות ובסעודות החגים של עולי הרגל למקדש שבירושלים, בעת שאכלו מפירות 'מעשר שני' ובשר קורבן 'מעשר בהמה'.
