)
נאמר בתורה: "וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ. שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן" (ויקרא כד, יט-כ). פירשו חכמים, שהמזיק צריך לשלם ממון כדמי שווי העין או השן. כדרך אגב ניתן ללמוד מכאן על היחס בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. התורה שבכתב קובעת את העיקרון, שראוי להעניש את המזיק מידה כנגד מידה. והתורה שבעל פה מפרשת את העיקרון באופן המדויק והמועיל. בחשבון הנזק כוללים חמישה מרכיבים: א) נזק - שווי העין או הרגל. ב) צער - שווי הסבל. ג) ריפוי - התשלום לרופא ולתרופות. ד) שֶבֶת - ימי העבודה שהפסיד. ה) בושת - פיצוי על הבושה שהתבייש בעת שהושפל והוכה.
