)
בחסדי ה' יתברך, לאחר כאלפיים שנות גלות, במלחמת ששת הימים בכ"ח באייר תשכ"ז זכינו לשחרר את הר הבית, והתקדמנו צעד נוסף לבניין בית המקדש השלישי. כדי שלא נחזור על הטעויות שהביאו לחורבן הבית הראשון והשני, עלינו להתחזק תחילה בבניין הערכים שבית המקדש מבטא (לעיל ב-ח), ומתוך כך נזכה לבנות את בית המקדש השלישי והשכינה תשרה בישראל ובעולם.
בהר הבית יש שני חלקים: 'מחנה שְׁכִינָה', שבו מקום בית המקדש וְהָעֲזָרוֹת שסביבו, שאליו אסור לטמאי מתים להיכנס. כיום אין אפשרות להיטהר מטומאת מת שכמעט כולם טמאים בה, שכן לא רק הנוגע במת טמא בה אלא גם מי שהיה תחת קורת גג אחת עם מת נטמא בה. סביבו 'מחנה לְוִיָּה', שהוא שאר שטח הר הבית, ואליו טמאי מתים רשאים להיכנס, אבל טמאים מחמת הפרשות הגוף כמו נידה ושכבת זרע, אינם רשאים להיכנס בלא טבילה במקווה כהלכה. רבנים רבים סוברים, שהואיל ויש מקומות שאסור מהתורה להיכנס אליהם, כדי לצאת מספק, יש לאסור כניסה לכל הר הבית. ויש רבנים שסוברים שמצווה ללמוד היכן המקומות שמותר לעלות אליהם, לטבול כהלכה, ולעלות למקומות המותרים שבהר הבית, כדי לבטא את הקשר למקום המקודש ביותר לישראל, לחזק בו את הריבונות ולהתפלל על בניין המקדש. וכך דעתי.
