גבולות הארץ מוסר מלחמה שירות נשים קדושת המחנה גיוס בחורי ישיבה איסור הפחד צה"ל אהבת הארץ המצווה לגור בארץ חטא המרגלים של דורנו מדינת ישראל המלחמה על הארץ מצוות יישוב הארץ החזרת המצוות למקומן וכמה יהודים ישנם מצב העם קובע את חיוב המצוות שביעית ויובל תרומות ומעשׂרות המצוות התלויות בארץ מקום קיום המצוות גילוי התורה בארץ ישראל ייחודה של ארץ ישראל מקום גילוי אמונת הייחוד
- - ץראהו םעה ,הנומא - ץראהו םעה ,הנומא

מגורי נוכרים בארץ

2 דק'

מגורי נוכרים בארץ

האזן למושג:

החזון של ישראל, שהארץ תהיה מיושבת על ידי עם ישראל, ובהר הבית בירושלים יעמוד בית המקדש, וכל מערכות החיים הלאומיים יתנהלו במוסר ובקדושה כפי הדרכות התורה, ועם ישראל יהיה אור לגויים. שנאמר: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלוֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָיִם" (ישעיהו ב, ב-ג). כדי להגשים את החזון, צריך שהארץ כולה תהיה מיושבת על ידי ישראל, ורק בני נֹח במעמד של 'גֵר תושב' יוכלו להצטרף. היינו אנשים שמזדהים עם ריבונות ישראל על ארצו והייעוד המיוחד לו, ומקיימים את שבע מצוות בני נח, שהן המצוות שמבטאות את המוסר האנושי (לעיל ב, ד). שנאמר: "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ" (שמות כג, לג). וכן נאמר: "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם" (דברים ז, ב). "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם, לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם, וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ" (במדבר לג, נה). במסגרת מלחמה יש לגרש את האויב, ובמסגרת שלום יש לעודד הגירה תוך תשלום על כל הרכוש.

לפני כשמונים שנה, בעקבות מלחמת העולם השנייה, בהסכמת המעצמות, כדי למנוע סכסוכים בין לאומים שונים בתוך המדינות, אוכלוסיות גדולות של עשרות מיליוני אנשים הועתקו ממקומן באירופה ובשאר היבשות. אולם כיום פתרון כזה אינו מקובל על הקהילה הבינלאומית, ומעמדה הביטחוני והכלכלי של מדינת ישראל אינו מאפשר לה להתעלם מעמדתן. יתר על כן, בדורות האחרונים, בזכות השפעתה המוסרית של תורת ישראל, זכינו ואומות העולם קיבלו על עצמן חוקים ששומרים על זכויותיהם של מיעוטים, ועלינו לקבל כעיקרון עמדה מוסרית זו. ואף על פי כן, עמדה זו אינה מבטלת את החזון שהתורה מעמידה לפנינו, ובמסגרת התפישה המוסרית המקובלת כיום, עלינו לחתור לעיצוב מדיניות חברתית-כלכלית שתעודד הגירת נוכרים שאינם מזדהים עם ערכי העם היהודי, כמו לדוגמה על ידי קביעת חובת גיוס לכל, ושלילת הטבות ממי שמטעמים לאומיים אינו רוצה להתגייס. כמו כן, ייתכן שהמתח הלאומי בין יהודים לערבים יוביל לעוד משברים ומלחמות, ואם מטרה זו תנחה אותנו, נוכל לנצל הזדמנויות ולהוביל לכך שהתוצאה של מלחמות ומשברים תהיה גירוש נוכרים עוינים מארצנו, כפי שהיה במלחמת השחרור. 

בינתיים, כאשר בפועל איננו יכולים לגרש את מי שאינם זכאים להיחשב 'גר תושב', וגם איננו יודעים מי מאזרחי המדינה הנוכרים הוא אויב ומי נאמן וראוי להיחשב 'גר תושב', חוזרת המצווה הבסיסית לנהוג בכבוד כלפי כל הבריות. ואולי לכך מכוונת ההשגחה האלוהית, שבמשך הזמן, רבים מהנוכרים השוכנים בארץ ישכילו ויראו את הטוב שבשיבת ציון ובהתגשמות הנבואות, ותתבטל איבתם אלינו, ויהפכו לשותפים נאמנים לחזון גאולת ישראל ותיקון העולם.

ממלכתיות ממלכתיות סמכות השלטון הפרדת רשויות מלך המשיח