)
יסוד הגיור הוא שהגר יקבל על עצמו את החזון הגדול של עם ישראל שמתגשם על ידי התורה והמצוות. לפיכך, אם הגר יאמר שכעיקרון אינו מוכן לקיים מצווה מסוימת, אין מגיירים אותו. ואם בכל זאת גיירו אותו, גיורו בטל. לכן גיור במסגרת רפורמית או קונסרבטיבית אינו גיור, הואיל ועמדתם העקרונית שאין צורך לקיים את כל המצוות כפי מסורת ישראל. ואם 'גר' זה התחתן עם יהודייה, ואחר כך עזב אותה - היא רשאית להינשא ליהודי בלי שתקבל ממנו גט כהלכה.
מנגד, כל שקיבל על עצמו את התורה והמצוות כמסורת ישראל, גם אם אינו מכיר את רוב המצוות, כיוון שכעיקרון הוא מעוניין לקיים את התורה והמצוות - גיורו גיור. יתר על כן, גם אם בעת הגיור הוא חושש שלא יוכל לקיים את כל המצוות, מפני שאולי יצרו יגבר עליו או שמפני כורח הפרנסה יהיה מוכרח לעבוד בשבת - כיוון שכעיקרון הוא רוצה לקיים את המצוות - גיורו גיור. אמנם אם היה ידוע בבירור שהוא משקר לבית הדין ואינו מתכוון לקיים מצוות - גיורו בטל.
השאלה מה הדין כאשר הגר אינו מתכוון לחיות כאדם דתי אלא רק כמסורתי. לדעת רבים, אין לקבלו, שכן יש לקבל רק גר שמתחייב לקבל על עצמו את כל המצוות, ובכללן שמירת שבת כהלכתה, טהרת המשפחה, כשרות, תפילות וברכות. אמנם אם הגר קיבל על עצמו לשמור את כל המצוות, ובית הדין החליט לגיירו, ולאחר הגיור הגר נחלש עד שהפסיק לשמור תורה ומצוות, דינו כיהודי. שכשם שיהודי שאינו שומר תורה ומצוות נשאר יהודי, כך גר שהתגייר כהלכה והפסיק לקיים מצוות נשאר יהודי.
ויש מקילים וסוברים, שגם אם הגר מתכוון לחיות כמסורתי, כל זמן שגישתו העקרונית לתורה ולכל המצוות היא חיובית - יש לקבלו. ראשית, הואיל והוא מעוניין לקיים את המצוות, יש סיכוי שבמשך הזמן יקיים את כולן. שנית, גם המצוות שהוא מתכוון לקיים הן רבות מאוד ומצביעות על רצון אמיתי להצטרף לייעוד של עם ישראל. ובכללן: המצוות שבין אדם לחברו, ברית מילה, נישואין, הלוויה, אבלות, אכילת כשר. ואף אם אינו מתכוון לשמור את כל הלכות שבת, הוא מתכוון שלא לעבוד בשבת ולציין את השבת בהדלקת נרות וקידוש, ולחגוג את כל החגים. ואם הוא מתגייס לצה"ל, הרי שהוא מקיים את כל המצוות הקשורות ליישוב הארץ והגנת ישראל, שאמרו חכמים שהן מצוות ששקולות כנגד כל המצוות.
למעשה, גם לדעה המחמירה, אם בית הדין החליט לנהוג כדעה המקילה וקיבל את הגר - גיורו גיור.
