[calendar]
'עלות-השחר' ('עמוד השחר') – הוא האור הקלוש שעולה במזרח או מעט אח"כ כשהאור הקלוש מתפשט מעט על פני המזרח. לדעת רבים, הפרש הזמן שבין 'עמוד-השחר' ל'הנץ-החמה' בארץ ישראל הוא כשיעור מהלך ארבעה מיל כלומר, כ-72 דקות. הפרש הזמן משתנה בהתאם לעונות השנה.
'משיכיר' – הזמן שבו כבר התפשט מעט אור על הארץ, עד שאדם יכול להכיר את חבירו שלא רגיל לפגוש אותו ממרחק של ארבע אמות ואפשר אפשר גם להבחין בין צבע תכלת ללבן. משעה זו אפשר לקרוא לכתחילה את קריאת שמע, אבל עדיין לא ניתן להתפלל את תפילת שחרית. מקובל להורות שזמן משיכיר הוא סביב 50 דקות לפני 'הנץ-החמה'.
הנץ החמה הוא זריחת השמש, כלומר בעת ראיית החלק הראשון של החמה ומאז מתחיל זמן תפילה לכתחילה. הקורא קריאת שמע לפני הנץ ומתפלל מיד עם 'הנץ-החמה', הרי זה מתפלל תפילת ותיקין ששיבחו אותה חכמים.
שקיעת החמה – בארץ ישראל יש הפרש של כעשרים דקות בין זמן שקיעת החמה לצאת הכוכבים, והוא מתקצר מעט או מתארך לפי עונות השנה וגובה המקום מעל פני הים. זמן הזה שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים נקרא 'בין השמשות'. בכל השבתות והחגים, זמן כניסת היום בעת שקיעת החמה, וזמן צאת היום בצאת הכוכבים.
צאת הכוכבים – היינו משעה שאפשר לראות שלושה כוכבים.
[zmanim]
