בקריאת פרשת 'זכור' מקיימים את מצוות התורה לזכור את מעשיו של עמלק. ותיקנו לקוראה בשבת שלפני פורים, מפני שבפורים נתקיימה מצווה זו, שכן המן ורבים משותפיו לתוכנית השמדת היהודים היו מזרע עמלק.
שלוש מצוות בתורה עוסקות בעמלק. א) לזכור את אשר עשה לנו עמלק. ב) שלא לשכוח את אשר עשה לנו. ג) למחות את זרעו של עמלק. התמודדות קשה ישנה לעם ישראל בעולם. המסר האידיאלי והאמוני שהועיד ה' לישראל, מעורר את הרשעים שבעולם לצאת להילחם כנגדו, ולכן לא היתה אומה בעולם שנרדפה כישראל. את כל זה התחיל עמלק. פרנסתם של העמלקים התבססה על ביזה ושוד. הם לא עסקו בחקלאות או חרושת, אלא חיו בפאתי המדבר, ומעת לעת התנפלו על יישוב, רצחו חלק מהגברים, מכרו את שאר הגברים עם הנשים והילדים לעבדים, ובזזו את הרכוש. כך ניסו לעשות לעם ישראל מיד לאחר צאתו ממצרים. יהודי מטבעו הוא רחמן ובעל חסד, ומצוות רבות בתורה מחנכות אותו לכך, על כן מטבעו היה נוטה לסלוח לעמלק. אך התורה ציוותה אותנו לזכור את מעשיו של עמלק ולמחותו, ומתוך כך נזכור שיש רוע בעולם, ושצריך להילחם בו מלחמת חורמה. רק לאחר מכן נוכל לתקן את העולם.
אמנם עמלקי שיקבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח, מפקיע את עצמו מדין עמלק ואסור להורגו. לא זו בלבד, אלא לפני שיוצאים כנגדם למלחמה, מצווה להציע להם שלום-כניעה, הכולל התנערות משוד ורצח וקבלת שבע מצוות בני נח (לעיל יז, כב). נחלקו הפוסקים בשאלה האם מקבלים עמלקי לגיור. אולם מוסכם שאם עמלקי הסתפח לעם אחר, בטל ממנו דין עמלק, ולאחר מכן זרעו יוכל להתגייר. וכן מצינו שאמרו חכמים שמבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק.
