)
הכלל הוא שהאהבה והתשוקה צריכות להיות מופנות לבניית הקשר הזוגי המקודש, וכל אימת שמפנים תשוקה זו לכיוון אחר - היא כלולה באיסור ניאוף וגילוי עריות. איסור ניאוף השכיח הוא ניאוף עם אשה נשואה, שיש בו בגידה חמורה בברית הנישואין, והשחתה של הכוח המופלא והמקודש של האהבה.
סוג נוסף של ניאוף, הוא גילוי עריות במשפחה, ובכללו קיום יחסי אישות של אדם עם אימו, דודתו, אחותו, בתו, אשת אחיו ואשת אביו. לאחר הנישואין, האיסור כולל גם את קרובות אשתו - אִמָּהּ, אחותה ובתה. איסורים אלו חלים במקביל על האשה.
סוג נוסף של ניאוף הוא משכב זכר. סוג נוסף, משכב עם בעל חיים. גם איסורים אלו הם בדרגת החומרה הגדולה ביותר.
אסור לקיים יחסי אישות שלא במסגרת נישואין עם רווקה, אלמנה או גרושה. כשהאשה נידה, מצטרף לכך איסור נידה שהוא חמור יותר. בכל אופן, כיוון שאין ביחסים אלו בגידה של אשת איש או גילוי עריות במשפחה, ילד שנולד מיחסים אלו אינו ממזר.
איסור נוסף, הוצאת זרע לבטלה (אוננות שלא במסגרת יחסית אישות). אמנם איסור זה קל באופן משמעותי מהאיסורים הקודמים, ורבים סוברים שאיסורו מדברי חכמים בלבד. טעם האיסור, שתשוקה זו צריכה להיות מופנית כולה להתקשרות המקודשת שבין איש לאשתו, ואין לאבדה על הנאה אחרת. לכן גם אסור לאשה לאונן שלא במסגרת השמחה עם בן הזוג, ועוד יותר לאונן עם אשה אחרת.
