)
במצוות הקשורות לפרהסיה, בבית הכנסת ובתפילה הציבורית, ישנם הבדלים בולטים בין חובות הגברים והנשים. ההסבר המקובל לכך הוא, שנשים פטורות מחובת המצוות שעלולות להפריע לטיפוח המשפחה וגידול הילדים. אמנם בתפילת עמידה וברכות השחר, שניתן לקיימן בבית בלא לפגוע בסדרי הבית, נשים חייבות. ובזמן שהילדים קטנים, אשה שמתקשה להתפלל עמידה בריכוז הראוי, פטורה גם מתפילת עמידה ותסתפק בברכות השחר בלבד.
כפי שלמדנו בפרק על בית המקדש (לעיל יט, ב), שני ערכים עיקריים באו לידי ביטוי בקודש הקודשים, לוחות הברית וקדושת הנישואין. על הגברים מוטלת האחריות לבטא בפרהסיה את הברית שבין ה' לישראל, בעבודת הקורבנות במקדש ובתפילות שבבתי הכנסת שהם 'מקדש מעט', ועל הנשים מוטלת האחריות לבטא את קדושת הנישואין וערכי המשפחה בבית, ובכך גם המשפחה היהודית הופכת ל'מקדש מעט'. הקורבן שהגברים מקריבים הוא בקיום המצוות שהזמן גְּרָמָן ובהתייצבות הקבועה לתפילה במניין, והקורבן שנשים מקריבות הוא בהשקעה בטיפוח המשפחה וגידול הילדים. קורבן לא חייב להיות מכביד, הוא צריך לרומם ולשמח, אולם הוא נקרא קורבן משום שבלא נכונות להקריב גם כאשר קשה, לא ניתן לקיים את הערכים הללו ולהתקרב אל ה' ואל האידיאלים האלוהיים. במילים אחרות, כשם שהגברים אחראים יותר על הפרנסה והפעילות הציבורית, כך גם תפקידם להקדיש זמן לתפילה במניין כדי לגלות את הקדושה במרחב הציבורי. וכשם שנשים אחראיות יותר על המרחב הביתי, כך גם תפקידן לגלות יותר את הקדושה בתוך הבית.
כיוון שגברים ונשים כאחד שייכים למכלול הערכים, גם נשים שייכות למצוות הגברים בבית הכנסת, וגם גברים שייכים למצוות הנשים בבית. ואף לפני אלפיים שנה, היו נשים שפקדו בקביעות את בית הכנסת ואמרו חכמים שהן האריכו ימים בזכות כך. ומנגד, היו גברים שטיפלו בעבודות הבית. אבל בעבר, כאשר עול הפרנסה ועול הטיפול בענייני הבית הכבידו מאוד, רק מעטים חרגו מחלוקת התפקידים המסורתית. אולם לפי ההלכה, על גבי התשתית שיוצרת חובה בסיסית לגברים בתחום הפרנסה והמרחב הציבורי, וחובה בסיסית לנשים בתחום המשפחה, רשאי כל זוג לבחור כיצד לרקום את חייו בחלוקת התפקידים ביניהם, אם יותר בכיוון המסורתי או יותר בכיוון שוויוני, או באופן שהאשה תהיה אחראית יותר על הפרנסה והפעילות הציבורית והאיש אחראי יותר על טיפוח המשפחה. באופן טבעי, ככל שנשים יותר עובדות ופועלות מחוץ לבית, גוברת המצווה לנשים לקדש שם שמיים במרחב הציבורי, וגוברת המצווה לגברים להשתתף בטיפוח הבית והמשפחה. מן הסתם התפתחות זו תגלה הארות חדשות בחיי הציבור והמשפחה.
בפרק הבא נעסוק בהלכות התפילה וסדר היום, שבהן אין הבדל בין חובת הגברים והנשים, ובפרק שלאחריו נמשיך להלכות תפילה שהן חובה לגברים ורשות לנשים.
