)
חומרת איסור רצח ברורה לכל. הרוצח עובר על כל האיסורים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום כאחד, מפני שברציחת אדם הוא פוגע בכל הדברים הטובים שהיו יכולים להיות לו בהמשך חייו, ובנוסף, הוא חוטא כנגד הבורא, שהעניק לאדם חיים והוא נוטלם. כיוון שמאדם הראשון נמשכה כל האנושות, הרי שבאדם אחד כלול עולם ומלואו. וכפי שאמרו חכמים: "לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת - מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת - מעלים עליו כאילו קִיים עולם מלא". מבחינת הגדרת האיסור, אין הבדל בין צעיר לזקן, ובין בריא לחולה, שאין סוף לשוויה של כל דקה של חיים, והנוטל חיים עובר באיסור רצח.
