)
קדושת השבת מגלה את השורש האחד של כל הברואים ועושה שלום בעולם. הניגוד הקשה ביותר הוא הניגוד שבין הרוח והחומר, בין הנשמה לגוף. במבט של חול נראה שהם מפריעים ונלחמים זה בזה. אולם בשבת מתגלה שהם משלימים ומפרים זה את זה. הנשמה מחיה את הגוף והוא מתברך, והגוף מעשיר את הנשמה ומגלה אותה בכל גווניה. לכן מצווה להתענג בשבת ברוחניות ובגשמיות כאחד, בתורה ובתפילה וגם בסעודות ובשינה.
בימות החול נדמה שכל האנשים והעמים מתחרים ונלחמים ביניהם על כסף וכבוד, וכל הצלחה של אחד היא הפסד לאחר, ועל ידי כך מתרבה המחלוקת בעולם ודרכם של הרשעים מצליחה. אולם בשבת אנחנו מתקשרים עם מקור חיינו ומגלים את השורש האחד של כל הברואים, שכולם כוספים אל ה', וגם הכוחות שנראים כמפולגים נועדו להשלים ולהפרות זה את זה. ואפילו הרשעים שדבקים ברשע באו לעולם כדי לעורר את הצדיקים, ועל כן גם בהם יש ניצוץ של טוב.
אמרו חכמים שהעולם מתקיים על השלום, ומה הוא שלומו של העולם? שבת, שהיא עושה שלום בעליונים ובתחתונים. לפיכך צריך להיזהר שלא לפגום בקדושת השבת על ידי מריבות. ומי שיש בליבו עצבות צריך להשתדל להסירה בשבת, ובני זוג או חברים שיש ביניהם קטטה - יתאמצו להשלים ביניהם בשבת. לכן הברכה שאנו מברכים איש את רעהו בשבת היא 'שבת שלום', שהשבת עושה שלום בין כל התחומים והערכים, ומתוך כך נעשה שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו.
