)
במצוות "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ז), נצטווינו לזכור בשבת שניים מיסודות האמונה: הבריאה וההשגחה. הבריאה, שברא ה' את עולמו בשישה ימים ושָׁבַת ביום השביעי, ומאז ועד עתה הוא ממשיך לקיים את העולם ולהחיות אותו. ההשגחה, שה' הוציא את עמו ממצרים. הרי שבנוסף לכך שהקב"ה ברא את העולם ומקיימו, הוא גם משגיח עליו ומנהיגו, מעניש את הרשעים ונותן שכר לצדיקים, ובחר בישראל להיות לו לעם סגולה שעל ידו תתגלה השגחתו בעולם ויתברכו כל גויי הארץ. את זכירת קדושת השבת אנו מקיימים באופן תמציתי בתפילה ובקידוש על היין, אולם המצווה שיהיה יום השבת כולו מקודש, שנאמר: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", שתהיה השבת כולה מיועדת לדברים שבקדושה, לעסוק בתורה ולשמוע דברי חכמים, ולקיים את מצוות עונג השבת בסעודות ובמנוחה.
