)
חולה רגיל, היינו חולה שנפל למשכב ואין נשקפת סכנה לחייו, אין מחללים למענו שבת באיסורי תורה, אבל מותר לעבור על איסורי חכמים כדי לטפל בו. הדרך הקלה והמוסכמת לטפל בו היא בעזרת נוכרי. לדוגמה: מותר לבקש מנוכרי להדליק עבורו אור ותנור, לנסוע להביא לו תרופות, להפעיל עבורו מעלית ולצלם אותו ברנטגן. וכן מותר לבקש מנוכרי להסיע אותו אל הרופא, ובתנאי שהחולה לא יעשה מלאכה בעצמו.
אם אין שם נוכרי, בלית ברירה התירו חכמים גם לישראל לעבור על איסורי חכמים לצורך החולה. שאם למשל צריכים להדליק עבורו את האור או החימום או המזגן, יעשו זאת בשינוי, במרפק או ברגל, שבאופן זה האיסור מדברי חכמים (לעיל כז, ה).
חולה במקצת גופו, היינו מי שסובל ממיחושים אבל מתהלך כבריא, גם איסורי חכמים חלים עליו כמו על אדם בריא, אבל תרופות שמיוצרות בבתי חרושת מותר לו ליטול כמו גם לשאר בריאים שנצרכים לתרופות מעת לעת.
