)
בשאר ימות הפסח אין חובה לאכול מצה, אבל האוכל נפח כ'זית' מצה בכל סעודה מקיים 'מצוות רשות', שנאמר (שמות יב, טו): "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ". מנהג רוב ישראל לאכול במשך כל הפסח מצות רגילות, היינו שנשמרו משעת הלישה ולא משעת הקצירה, ורק בליל הסדר מהדרים לאכול מצות שמורות, שנשמרו משעת הקצירה. ויש מהדרים לאכול בכל הפסח מצות שמורות.
בעת הכנת המצות מקפידים שהקמח והמים יהיו צוננים, לכן משתמשים ב'מים שֶׁלָּנוּ', היינו מים שהלינו אותם בלילה כדי שיצטננו. אין מכניסים לבצק תבלינים כמו מלח או פלפל או חומרים אחרים, שמא יגרמו לחימום וחימוץ. אין מעטרים את המצה בציורים, שמא יתעכבו כדי לצייר עליה, ובינתיים הבצק יחמיץ. אין עושים מצה עבה, שמא האש לא תשלוט בתוכה כראוי ותחמיץ. מנהג יוצאי אשכנז לעשות מצות דקות וקשות, שבאופן זה חשש החימוץ פוחת מאוד.
