)
אם יערבו קמח מחמשת מיני דגן במים וילושו אותם במהירות ומיד יכניסום לתנור, הבצק לא יספיק להחמיץ. וזו המצה שמצווה לאכול בפסח זכר ליציאת מצרים, שבצאת ישראל ממצרים היו צריכים להזדרז ולא הספיקו להתפיח את הבצק ועשו אותו מצות. שנאמר: "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ" (שמות יב, לט). נמצא שאותם המינים שעלולים להחמיץ, הם המינים שבהם מקיימים את מצוות המצה. אולם אורז, אף שהוא דומה לחמשת מיני דגן, וגם תופח, אין נעשית בו פעולת חימוץ מלאה, ולכן אין בו איסור חמץ, ואין אפשרות לקיים בו את מצוות המצה.
כל זמן שהבצק נמצא בתנועה כדוגמת לישה - אינו יכול להחמיץ. אבל אם ישהה 18 דקות בלא תנועה, יתחיל בו תהליך ההחמצה, וכל איסורי חמץ יחולו עליו. במקום חם, גם בשהייה של פחות מ-18 דקות הבצק יכול להחמיץ. אם רואים בבצק סדקים שנובעים מתפיחתו, גם אם לא עברו עליו 18 דקות בלא לישה, ודאי החמיץ, וכפי הנראה המקום היה חם או הבצק היה חם, ולכן החמיץ בפחות זמן.
