)
השלב השני - ביטול חמץ: בערב, לאחר בדיקת חמץ מבטלים את החמץ שאולי נותר בבית בלא ידיעתנו, ובכך מבערים אותו במחשבה. כדי להקל על המבטלים קבעו את נוסח הביטול בלשון ארמית שהיתה מובנת להמוני העם. מי שלא מבין ארמית, עדיף שיאמר את הנוסח בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ". הביטול צריך להיות בלב שלם, היינו שהמבטל יסכים בדעתו שכל החמץ שנותר ברשותו בטל ומבוטל עבורו, וגם אם ימצא ברשותו חמץ אחרי הפסח - לא ייהנה ממנו, כי מבחינתו הוא עפר שאין לו שימוש.
השלב השלישי - ביעור החמץ: בבוקר יום י"ד, לאחר ארוחת הבוקר יש לאסוף את כל החמץ שנותר ולבערו. אפשר לבערו על ידי השלכתו לשירותים או לפח האשפה הציבורי, ורבים מהדרים לבערו בשריפה.
השלב הרביעי - ביטול כל החמץ: מיד לאחר הביעור, חוזרים לבער את החמץ באמירה של ביטול החמץ, וביטול זה חל גם על שאריות החמץ שאולי נותרו ממה שאכלנו בליל י"ד ובבוקרו. לכן נוסח הביטול ביום שונה במעט: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו, יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ".
הנוסע מביתו למשך הפסח, צריך לבדוק את ביתו בלילה האחרון לשהייתו בבית. אם הבדיקה בליל י"ד - יברך על בדיקתו, ואם לפני כן - יבדוק בלא ברכה. המוצא חמץ ברשותו בימי הפסח, חייב לבערו מיד בשריפה, או שיפורר אותו לפירורים קטנים וישליכם בשירותים ויוריד עליהם את המים.
