מהלכות החג המלאכות המותרות והאסורות מצב רוח חגיגי ואיסור אבלות וצער לשמח עניים ובודדים שמחה בחיק המשפחה לשמוח ולשמח מצוות השמחה בין שבת לחגים לימוד תורה בחג משמעות החגים מועדי השנה ראש חודש
- - םידעומו תבש - םידעומו תבש - םידעומו תבש

עֵירוּב תבשילים לצורך הכנות מחג לשבת

0.5 דק'

עֵירוּב תבשילים לצורך הכנות מחג לשבת

האזן למושג:

כאשר החג חל ביום שישי, מעיקר הדין מותר להכין בו את צורכי השבת, משום שהשבת קדושה מהחג. אולם משום כבוד החג, תיקנו חכמים, שהיתר זה יהיה מותנה בהנחת תבשיל בערב חג עבור השבת, והוא נקרא 'עירוב תבשילים'. על ידו תבשילי החג ושבת נעשים מעורבים, ואזי כשם שמותר לבשל בחג עבור החג כך מותר לבשל עבור השבת. סדר הנחת 'עירוב תבשילים': נוטלים ביום שלפני כניסת החג תבשיל ופת, ומברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב". ואומרים: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". משעה שנכנסה השבת התבשיל שהוכן ל'עירוב תבשילים' סיים את תפקידו ומותר לאוכלו. 

כאשר החג חל במוצאי שבת, יש להיזהר שלא להכין דבר משבת לחג, גם עריכת השולחן לקראת החג אסורה, שהשבת קדושה מהחג.

מצוות העלייה לרגל והקבלת פני הרב מצוות העלייה לרגל והקבלת פני הרב 'יום טוב שני של גלויות' חול המועד מצוות חול המועד עבודה בחול המועד - המותר והאסור מלאכת דבר האבד