)
כשם שככלל איסורי שבת וחג שווים ויש ביניהם כמה הבדלים, כך גם דיני שבת וחג שווים ויש ביניהם כמה הבדלים. נציין את העיקריים שבהם:
בהדלקת הנרות, הברכה: "להדליק נר של יום טוב" במקום "של שבת". אם לא הספיקו להדליק לפני השקיעה, בשבת אסור להדליק, אבל בחג מותר להדליק, שכן הבערה הותרה בחג, ובתנאי שידליקו אש מאש שכבר דולקת. כאשר החג חל במוצאי שבת, זמן הדלקת נרות החג לאחר צאת הכוכבים.
נוהגים להשאיר נר דולק למשך כל החג, כדי שממנו יוכלו להדליק אש, שכן בחג מותר להעביר אש מאש ואסור להדליק אש חדשה.
תפילות החג דומות לתפילות השבת בכך שמזכירים בהן את קדושת היום, כאשר בתפילות החג יש תוספת הלל וחגיגיות. בברכת המזון: בשבת מוסיפים תפילת 'רצה', ובחג ומועד 'יעלה ויבוא'. הזכרת נשמות: מנהג יוצאי אשכנז להזכיר בחלק מהחגים את נשמות ההורים ולנדור צדקה לעילוי נשמתם, כדי ששמחת החג תהיה מקושרת לזיכרון ההורים ומורשתם.
הבדלה: מצווה להיפרד מהחג בהבדלה, ומברכים שתי ברכות, על היין ועל ההבדלה.
איסרו חג הוא היום שלאחר החג, שנמשכת בו הארה מהחג, ולכן מנהג טוב להדר מעט בסעודת איסרו חג. על ידי כך יוצרים חיבור בין החג לימות החול, והארת החג וקדושתו נמשכת לארוחות של כל ימות השנה.
