)
יציאת מצרים היא יסוד אמונת ישראל, לכן בכל השבתות והחגים מצווה להזכיר את יציאת מצרים בקידוש ובתפילות. כמו כן מצווה לזכור את יציאת מצרים בכל יום ובכל לילה, שנאמר (דברים טז, ג): "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ". לשם כך קוראים את הפרשה השלישית שבקריאת שמע (לעיל כב, ד). אמנם בליל הסדר אין מסתפקים בהזכרה בלבד, אלא מצווה לספר בהרחבה את סיפור יציאת מצרים, כדי לבסס את מורשת האמונה והייעוד של עם ישראל, על מנת שאורה יקרין על כל השנה.
שתי מטרות עיקריות לליל הסדר: א) הסיפור ביציאת מצרים עבור עצמנו, ב) העברת המורשת לילדים. לשם כך בלילה קדוש זה צריך כל יהודי לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, ולספר בהרחבה את הסיפור, ולאכול מהמצה והמרור, כדי להמחיש בכך את גודל הנס, ולשמוח בסעודה חשובה ולסיים בדברי הודאה לה'. בזמן שבית המקדש היה קיים, מצווה היתה לאכול גם מקורבן הפסח, שמבטא את סגולת ישראל (לעיל ל, א). כל המרבה לספר ביציאת מצרים, ובייעודו של עם ישראל, ובחסדי ה' עלינו - הרי זה משובח. כשיש ילדים, יש להתמקד באמירת ההגדה באופן בהיר ופשוט, כדי שלא להלאות את הילדים. מנהג נאה שהמבוגרים מעבירים את המורשת לצעירים גם דרך סיפורים אישיים ומשפחתיים על דבקות במורשת ישראל, עלייה לארץ ובניינה.
