)
חולה שהצום עלול לסכן את חייו, מצווה שישתה ויאכל לפי צורכו, מפני שפיקוח נפש דוחה את מצוות התענית כמו את שאר המצוות שבתורה. הנמצא בספק סכנה ומחמיר על עצמו לצום - חוטא. חולים מסוכנים וכן ילדים שאוכלים ביום הכיפורים, צריכים לברך על שתייתם ואכילתם.
ככלל, הלכה זו מסורה לרופאים. אמנם ישנם רופאים שמתוך חששנות יתר או מתוך זלזול במצווה - מורים תמיד לכל חולה לשתות ביום הכיפורים בכמויות קטנות 'לשיעורים'. לפיכך, על החולים לשאול בעניין זה רופא ישר ומוסרי, שיכריע באחריות מֵרבית, הן כלפי קדושת הצום והן כלפי חיי אדם. אפשר לסמוך בזה גם על רופא נוכרי ישר ומוסרי שמכבד את קדושת הצום. עוד צריך לדעת, שאם החולה סבור שהוא נמצא בספק סכנת חיים וכדי להינצל עליו לשתות ולאכול - ישתה ויאכל, גם אם הרופאים סוברים שאין במצבו סכנה, מפני שלעיתים אדם חש בחומרת מצבו יותר מהרופאים.
