)
מצווה מהתורה שיקיים אדם דבר שהתחייב לעשותו בנדר, ואם לא קיים, עוון חמור בידו. ואם הוא רואה שאין בכוחו לקיים את הנדר שנדר, עליו ללכת לרב לבקש שיתיר לו את הנדר, ואם הרב יראה שאפשר להתיר לו את הנדר, יצרף עימו עוד שניים כדי שיהיו בית דין, ויתיר לו את הנדר.
גם מנהגים טובים שאדם נהג לקיים נחשבים כעין נדר, כמו כן גם התחייבות לקיים מצווה נחשבת כעין נדר. כדי להיכנס ליום הדין נקיים מחשש עוון נדרים אלו, פותחים את היום באמירת 'כל נדרֵי', ומתירים בכך את כל ההתחייבויות הללו שהן כעין נדרים. כהמשך לכך, אנחנו מודיעים שמכאן ולהבא, תוכניות טובות שנתכנן לעשות, וכן מעשים טובים שנתחיל לעשות דרך קבע - לא ייחשבו לנו כנדר. יש מהגברים שמתירים את נדריהם גם בערב ראש השנה.
