)
במשך מאות שנים התפתחה ביוון תרבות בעלת הישגים גדולים במדע, פילוסופיה, ספרות, אומנות, אדריכלות, אסטרטגיה צבאית וסדרי שלטון. עוצמתה הלכה וגברה עד שבשיאה, בהנהגת אלכסנדר מוקדון כבשה יוון תוך כשלוש שנים את אסיה הקטנה, ארץ ישראל, מצרים, ואת כל שטחה של האימפריה הפרסית העצומה עד הודו (334-331 לפני הספירה הלועזית). לאחר מות אלכסנדר מוקדון, התחלקו השטחים העצומים שבשליטתם למספר מלכויות יווניות. בעקבות הכיבוש היווני, התפשטה התרבות היוונית ועיכלה אל תוכה את כל התרבויות האחרות, ויצרה תרבות הלניסטית אחת. גם ארץ יהודה נשלטה על ידי היוונים, וגם בה ההתייוונות הלכה והתפשטה. אמנם היהודים היו שונים משאר העמים, ולכן תהליך ההתייוונות ביהודה היה איטי יחסית. אבל במשך כמאה ושישים שנים של שלטון יווני, הלכה השפעתם וגברה, בעיקר על העשירים, שהקימו ליד בית המקדש אצטדיון לתחרויות ספורט. הגיע שלב שבו הכהנים הגדולים, יאסון ומנלאוס, היו בעצמם מראשי המתייוונים, והעדיפו לחזות בתחרויות ספורט מלקיים את עבודת בית המקדש.
בשנת ג' אלפים תקצ"א למניין שאנו מונים לבריאת העולם (169 לפה"ס), כמאה ושישים שנה לאחר כיבוש הארץ על ידי היוונים, החל אנטיוכוס הרביעי (אפיפנס) להכביד את עולו על ישראל. היוונים בהנהגתו בזזו את כלי המקדש, פרצו את חומות ירושלים, הרגו אלפי יהודים ומכרו רבים לעבדים. שנתיים לאחר מכן גזר אנטיוכוס על היהודים לעזוב את התורה ומצוותיה ולעבוד עבודה זרה, והטיל עונש מוות על מי שיָפֵר את גזירתו. הוא ביטל את עבודת הקורבנות בבית המקדש והפך אותו למקום עבודה זרה. ספרי תורה נקרעו ונשרפו. חייליו עברו מכפר לכפר והכריחו את היהודים להקים מזבח לעבודה זרה ולאכול חזיר. קיום ברית המילה נאסר. נשים שחרפו נפשן למול את בניהן הוצאו להורג. בעקבות גזירות השמד, רבים מהחסידים ברחו למדבריות ולמערות ולארצות אחרות, ורבים נהרגו על קידוש השם.
