)
כדי להודות ולהלל לה' על הישועה שעשה לישראל תיקנו חכמים לומר נוסח 'על הניסים' - בתפילת עמידה ובברכת המזון. וכן מצווה על הגברים לומר בכל יום משמונת ימי החנוכה הלל בתפילת שחרית, ולנשים זו מצוות רשות.
ימי החנוכה נקבעו כימי הלל והודאה, אבל שלא כמו בפורים שחובה לקבוע סעודה ומשתה, בחנוכה אין חובה לקבוע סעודה. מפני שבזמן הפורים נגזרה גזירת השמדה כוללת על כל אדם מישראל, ועל כן המצווה לשמוח גם בגוף על ידי אכילה ושתייה. לעומת זאת בחנוכה הניצחון היה רוחני, שגזירת היוונים היתה כנגד קיום התורה בלבד, ומי שקיבל על עצמו להתייוון הציל את עצמו. לכן עיקר עניינם של ימי החנוכה הוא רוחני, להודות ולהלל לה' שעזר לנו לשמור את התורה ומצוותיה. ואף שאין חובה, ישנה מצווה לקיים סעודות בחנוכה, ובתנאי שיאמרו בהם דברי אמונה ותורה בענייני החנוכה ובלקחים הנלמדים לימינו.
יש נוהגים לאכול בחנוכה מאכלים מטוגנים בשמן, כסופגניות ולביבות, זכר לנס שנעשה בשמן. ויש נוהגים לאכול בחנוכה מאכלי חלב וגבינה, לזכר הנס שנעשה בהם. שגזרו היוונים שכל כלה לפני חתונתה תיבעל תחילה על ידי ההגמון השליט, וכשהגיעה זמנה של יהודית בת יוחנן כהן גדול, האכילה את ההגמון במאכלי חלב, ולאחר שנרדם הרגה אותו, ונעשתה ישועה לישראל. ואף שמעשה זה היה כמה שנים לפני פרוץ מרד החשמונאים, מכוח זיכרון גבורתה התעצמו אחר כך החשמונאים והעזו למרוד ביוונים.
