)
למרות זאת, היה ערך עצום לניצחונותיהם של בית חשמונאי. הריבוי הטבעי התעצם, יהודים עלו מהתפוצות, ההתיישבות היהודית התפשטה למרחבי ארץ ישראל, והעם היהודי שעבר חורבן וגלות שיקם את עצמו במידה רבה. בחסותה של העצמאות המדינית החלקית שנמשכה כמאתיים שנה, ארץ ישראל חזרה להיות המרכז הלאומי והרוחני של עם ישראל. בתי המדרש פרחו והתרחבו. באותם הימים הונח היסוד הרוחני ללימוד תורה שבעל פה, שמכוחו שמר עם ישראל על אמונתו ותורתו במשך אלפיים שנות גלות קשה. אמנם בית המקדש השני נחרב וכל הישגיהם המדיניים של בית חשמונאי בטלו, אבל לימוד התורה שבעל פה שהתפתח והתעצם באותם הימים - נשאר לנצח. זכו מתתיהו ובניו, שבזכות מסירות נפשם נתגלה היסוד העמוק של התורה וסגולת ישראל. אבל בית מלכות חשמונאי, על סיבוכיו ובעיותיו, היה מלכות לשעה, שאותה איננו מציינים באופן חגיגי במיוחד.
על ידי נס פך השמן התברר שהניצחון הצבאי על היוונים לא היה רק ניצחון מדיני לשעתו, אלא ניצחון רוחני שהשפעתו נמשכת לעד. לכן קבעו חכמים להמשיך לקיים את ימי החנוכה גם לאחר חורבן בית המקדש, בהדלקת נרות בשמונת ימי החנוכה, ובהודאה והלל לה' על ההצלה, הניצחון והישועה.
במשך השנים התברר כי הנס גדול בהרבה, לא רק שהצלחנו לשרוד בתוך האוקיינוס ההלניסטי ששטף את העולם, אלא שבתהליך ארוך ומורכב, פוררה היהדות את רוב היסודות האליליים שבהלניזם. האמונה בה' אחד, ערכי המוסר והשאיפה לתיקון עולם, שהם יסודות התורה, הלכו והתפשטו בין אומות העולם, עד שבדרכים ישרות ועקלקלות (נצרות ואיסלאם), הפכו ליסוד של כל הטוב שבתרבות האנושית. וכמה שארכה גלותנו, אורם של ישראל והתורה ארוך ומאיר יותר. והוא הולך ומאיר עד אשר נזכה להביא שמן חדש וטהור מזיתי ארץ ישראל, שממנו נדליק את מנורת בית מקדשנו, ותימלא הארץ דעה את ה', במהרה בימינו אמן.
