)
הצורך להיטלטל בדרכים ולנסוע ממקום למקום נובע מחסרונו של האדם, שאין הוא מוצא את סיפוקו ופרנסתו במקומו, ועל כן הוא נזקק לנדוד ולצאת מתחומו. אבל עניינה של השבת שינוחו בה ישראל מכל טורח ודאגה, ויתבוננו בכל הטוב שבבריאה, ויתענגו על ה' ועל טוּבו. לכן גם כשאדם אינו מטלטל דבר, אסור לו לצאת מ'תחום שבת', שהוא מהלך מיל לכל רוח (912 מטרים - אלפיים אמה). לפיכך, השובת בשדה, מותר לו ללכת מיל אחד לכל כיוון. השובת בעיר או יישוב, כל המקום המיושב או המוקף עירוב נחשב למקום אחד, ומותר לו ללכת מעבר לעיר או ליישוב עוד מיל לכל רוח. מי שאירעה לו תקלה ומטוסו נחת בנמל התעופה אחר כניסת השבת, כיוון שבדרך כלל שדה התעופה מוקף גדר, הרי שכולו נחשב מקום אחד, ומותר לו להלך מחוץ לשדה התעופה עוד מרחק של מיל.
