)
כלל ההגבלות והאיסורים שבשבת כלולים בשתי מצוות מהתורה: א) שלושים ותשע המלאכות, שהן מלאכות שיוצרות דברים חדשים. ב) מצווה כללית לקדש את יום השבת ולשבות בו מענייני חול, גם כשבפועל אין מבצעים אחת משלושים ותשע המלאכות.
דברי התורה שבכתב נועדו להגדרת העקרונות, וציוותה התורה את חכמי ישראל לקבוע סייגים ותקנות כדי לבצר את מצווֹת התורה ולתת להן צביון מלא. בכל סייגי השבת ותקנותיה קיימות שתי מגמות: א) להעמיד גדר כדי שלא ייכשלו באיסור מלאכה. ב) לשמור על צביון השבת כיום קדושה ומנוחה. במקרים דחוקים התירו חכמים לעבור על הסייגים שקבעו.
