הלכות צניעות נועדו להציב סייג בפני איסורי הניאוף השונים ולבצר את הנאמנות שבין איש לאשתו. אחד הסייגים החשובים הוא האיסור לאיש ואשה שאינם נשואים זה לזה לחבק או לנשק או לנגוע דרך חיבה זה בזה. לצורך גדול, במגע שאינו של חיבה, כמו בטיפול רפואי, אין איסור. לבני משפחה מדרגה ראשונה מותר לנשק זה את זה, ובכלל זה גם סבים ונכדות, סבתות ונכדים. אבל לאיש ואשתו בימי הנידה עד הטבילה אסור לנגוע זה בזה (לעיל ט, ח). במסגרת הצניעות גם ריקודים מעורבים אסורים.
הצניעות מחייבת גם לבוש צנוע. וכיוון שדרך העולם שעינו של האיש נמשכת יותר להסתכל על יופייה של האשה, נקבעו יותר הלכות ללבוש האשה. הדעה המקובלת על הפוסקים האחרונים, שלבוש צנוע צריך לכסות את הגוף והידיים עד אחר המרפק, והרגליים עד אחר הברך, ואשה נשואה מכסה גם את שיער ראשה. ויש מקילים וסוברים שהצניעות נקבעת לפי מה שמקובל באותו מקום אצל אנשים צנועים.