)
שלוש מדרגות במצווה: חובה מהתורה - בן ובת. מצווה מדברי חכמים - ארבעה ילדים, והידור - עוד ילדים כפי היכולת.
המצווה מהתורה להוליד בן ובת, שיהיו מסוגלים להמשיך ללדת אף הם. היו הבן או הבת עַקרים, לא קיימו בהם את המצווה. נפטרו הבן או הבת בחיי ההורים ולא הניחו אחריהם ילדים - לא קיימו את המצווה. אבל אם כל אחד מהם השאיר אחריו ילד אחד, כיוון שנמשך זרעם בשני נכדים, קיימו את המצווה. אפילו היו לבנם עשרה ילדים, אבל בִתם נפטרה בלא ילדים, למרות שזכו לפרות ולרבות דרך בנם, לא קיימו את המצווה כראוי, הואיל וזרעם נמשך רק מבנם.
המצווה מדברי חכמים להוליד כארבעה ילדים. שני טעמים עיקריים לכך: הראשון, ערכם העצום של החיים שמתגלים בכל אדם ואדם. השני, גם מי שזכה להוליד בן ובת, עדיין אינו יכול להיות בטוח שמשפחתו תימשך דרכם. כי אולי אחד מילדיו ימות, או לא יזכה לילדים, או יישאר רווק.
ההידור: להוסיף וללדת עוד ילדים כפי יכולתם של ההורים, כדי להוסיף חיים בעולם, וכדי שתתקיים בנו הברכה שבירך ה' את אבותינו, "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כו, ד), "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (בראשית כח, יד). ואף ירושת הארץ והגאולה תלויות בקיום המצווה.
ההבדל בין המדרגות, שכדי לקיים את המצווה מהתורה חובה להתאמץ מאוד. לרווקים החובה לחפש בן או בת זוג, ולנשואים שמתקשים להיכנס להריון, להתאמץ בביצוע טיפולי פוריות המקובלים ברפואה. אולם כדי לקיים את המצווה מדברי חכמים צריך להתאמץ פחות. ולכן, בני זוג שחוששים שיתקשו בגידול ילדיהם וחינוכם, מעל ומעבר למקובל, אינם חייבים ללדת מעבר לחובה מהתורה. אבל אנשים רגילים שאינם סובלים מבעיות מיוחדות, ראוי שלא יתלבטו ויקיימו את מצוות חכמים בהולדת ארבעה ילדים. אמנם לגבי ההידור יש מקום לשקול ערכים נוספים, כמו נחת, שמחה ומימוש כישרונות. כלומר, למרות שבכל ילד נוסף מקיימים מצווה עצומה, בני זוג שמעריכים שאם יהיו להם עוד ילדים, העומס עליהם יכבד ויפגע ביכולתם לחיות בנחת ובשמחה, או ימנע מהם לבטא את כישרונם כפי שקיוו, או שלא יוכלו לבצע את התפקידים הערכיים שהם ממלאים בעבודתם, יוכלו לבחור שלא ללכת בדרך ההידור. את כל השיקולים הללו צריכים שני בני הזוג לשקול יחד, ואם הם חלוקים בדעתם, עליהם להתפשר, מפני שהם שותפים שתלויים זה בזה. וכאשר הם מתקשים להגיע להחלטה משותפת, נכון שיתייעצו בזה עם חכם.
