)
כדי שלא יגיעו לידי איסור נידה, קבעו חכמים שבני הזוג יפרשו מקיום יחסי אישות ביום או בלילה שבו האשה עלולה לקבל את המחזור, שמא במשך החיבור שביניהם תראה דם.
כאשר המחזור אינו קבוע בדייקנות חוששים לשלושה זמנים: האחד, 'וסת ההפלגה', היינו מחשבים כמה ימים עברו בין מחזור למחזור בפעם הקודמת, שאם למשל עברו שלושים ושלושה ימים, אזי שלושים ושלושה ימים לאחר הווסת הקודמת, יש לפרוש. השני, 'עונה בינונית', היינו ביום השלושים מהווסת הקודם. השלישי, 'עונת החודש', היינו באותו תאריך בחודש העברי הבא. כאשר החודש הקודם מלא (30 יום), 'עונת החודש' תהיה יום לאחר 'עונה בינונית'. כאשר החודש הקודם היה חסר (29 יום), שני הזמנים הללו חלים באותו יום. אם בפעם הקודמת המחזור התחיל בלילה - שלושת מועדי הפרישה הם בלילה של אותם ימים, ואם התחיל ביום, כפי שמקובל אצל רוב הנשים - שלושת מועדי הפרישה ביום.
אשה שיש לה מחזור קבוע, היינו שבמשך שלוש פעמים הוא הופיע על פי אותה שיטת חישוב, אינה צריכה לחשוש לשלושת הזמנים הללו, אלא רק למועד המחזור הקבוע. אשה שיש לה סימן מובהק, ככאב מסוים בבטן או בראש, שמופיע שעה או כמה שעות לפני תחילת הווסת, עליה לפרוש לאחר אותו סימן ולא בתאריכים מסוימים.
