)
מצווה גדולה לשמח חתן וכלה, ומצווה שמשפחות החתן והכלה יכינו לשם כך סעודה גדולה ומכובדת עם בשר ויין. סעודת החתונה היא סעודת המצווה החשובה והמכובדת שבכל סעודות המצווה, אף יותר מכל סעודות השבתות והחגים. כדי לכבד את החתונה ולהרבות בשמחתה, הנאספים לובשים בגדים חגיגיים, ומשתדלים לדבר זה עם זה דברי שמחה וידידות. והשיא, במתן מתנה ואמירת ברכות ודברי שבח ועידוד לחתן ולכלה. כדי להרבות את השמחה, מנהג ישראל לשכור נגנים ולרקוד בחתונה, ולשיר לפני החתן והכלה דברי שבח לה' ולכלה שהיא נאה וחסוּדה. אמרו חכמים שכל המשמח חתן וכלה זוכה לתורה, וכאילו מקריב קורבן תודה ובונה חורבה מחורבות ירושלים. לכאורה יש לשאול, מדוע צריכים להתאמץ לשמח את החתן והכלה, הרי הם אמורים להיות שמחים מעצם חתונתם. אלא שהמגמה היא להרחיב את שמחתם הפרטית לשמחה כללית, כדי שהחתן והכלה יחושו וידעו עד כמה גדול הוא היום שבו הם זוכים להקים משפחה.
