)
יום החתונה הוא היום הגדול והחשוב בחייהם של בני הזוג. ביום זה יתחילו לקיים בשלמות את מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שהיא כלל גדול בתורה, והגשמתה המלאה מתקיימת במסגרת הנישואין. ביום קדוש זה צלם אלוהים שבהם מאיר, והם פורצים את מחסום אישיותם הפרטית, וכורתים ביניהם ברית אהבה ונאמנות, וניצוץ מהאחדות האלוהית מתגלה ביניהם, והם זכאים להוליד חיים לעולם ולהיות שותפים בהמשך תהליך הבריאה.
קשה ללב להכיל את גודל המסע המופלא והארוך שהחתן והכלה מתחילים בעת כניסתם לחופה. מסע אין סופי אל פסגות האהבה ומעמקי האחריות. בדרכם יעברו שעות קשות ושעות שמחות, והרבה ימים של שגרה מבורכת. הם יעברו שעות שאהבתם תתלהט, וימים שבהם יבטאו אחווה וידידות באין ספור מחוות ומעשים. לפי גודל ערכו של המסע כך גם גדולים הקשיים והמהמורות שיציב בדרכם. ככל שיזכו לדבוק יותר במצוות התורה ובסייגים שקבעו חכמים, כך יקל עליהם לעמוד בניסיונות, ולהמשיך לגלות עוד רבדים ומכמנים בקשר הנישואין המופלא שביניהם. מנישואין אלו בעזרת ה' יגדלו ילדים שיבוא יום וגם הם ייכנסו לחופתם ויתחילו את מסעם המופלא שממנו ייוולדו נכדיהם וניניהם עד סוף כל הדורות. לוּ החתן והכלה היו רואים את כל זה בעת חופתם בוודאי היו מתעלפים, כי הלב אינו יכול להכיל את גודל הקדושה והאחריות. וכאן הם מגיעים לניסיון הראשון, האם יחפשו בחתונה את הפאר והכבוד, ויגיעו למתחים ולמאבקים, או יקיימו שמחה גדולה של מצווה, ובענווה ובצניעות ישמחו יחד עם בני המשפחה והחברים.
אמרו חכמים שביום החתונה נמחלים עוונותיהם של החתן והכלה. וזאת משום שביום זה הם רוצים בכל ליבם לשמח זה את זה בנאמנות, ולגדל ילדים ולחנכם להיות טובים בעיני אלוהים ואדם. כדי להעצים את התהליך החיובי הזה, ראוי לחתן ולכלה לשוב בתשובה ביום חתונתם, ולהתפלל לה' שיסייע להם להגשים את שאיפותיהם הטובות. יש נוהגים לצום לשם כך כל היום, ויש נוהגים לצום עד הצהריים.
