)
אין נוהגים אבלות בפרהסיה ביום השבת משום קדושתו, לפיכך סמוך לזמן כניסת השבת האבלים רוחצים את גופם במים פושרים ולובשים בגדי שבת והולכים לבית הכנסת. כמו כן עורכים סעודות ושרים בהן שירי שבת כמו בכל השבתות. אמנם מנהגי אבלות שבצנעה נוהגים גם בשבת, לפיכך נמנעים מיחסי אישות, ואין רוחצים וסכים את הגוף לתענוג. יום השבת עולה למניין שבעה, שכן השבת היא נשמת השבוע, וגם כאשר השבוע הוא שבוע של אֵבֶל, השבת שבתוכו היא חלק ממנו, ומרוממת אותו בקדושתה.
חגים מבטלים את האבלות, ולמרות שהחג פחות קדוש מהשבת, שמחתו בולטת יותר, ועל כן אם החלו לשבת שבעה אפילו שעה אחת לפני כניסת החג, כשייכנס החג, שמחת החג מבטלת ומפסיקה את שבעת ימי האבלות. החגים שמבטלים את האבלות הם החגים שכתובים בתורה: פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות. אבל חנוכה, פורים ויום העצמאות שתיקנו חכמים לא מבטלים את האבלות. אם ההלוויה התקיימה בחול המועד, החג דוחה את השבעה, ולאחר סיום החג מתחילים לשבת שבעה ימים.
