)
האתגר שעמד לפני יצחק אבינו היה להמשיך את מורשת אביו הגדול, שגילה את אור האמונה בעולם. לעיתים יותר קל לפרוץ את הדרך מלהתמיד בה. יצחק אבינו התמיד בה בנאמנות ובגבורה. עובדה אופיינית בחייו של יצחק אבינו, שהוא היחיד מבין האבות שנולד בארץ ישראל ולא יצא ממנה. ואף בימי הרעב, כאשר ביקש לרדת למצרים כדרך שירד אביו, התגלה אליו ה' והורה לו להישאר בארץ. בעבודת החקלאות היה חרוץ ומצליח, ואף השכיל לחזור ולחפור את בארות המים שחפר אביו וסתמום פלישתים. סיפור מציאת האשה עבור יצחק מאפיין את מורשת החסד של בית אברהם ושרה. אליעזר עבד אברהם רצה לבחון את המועמדת הראויה ליצחק, בכך שכאשר יגיע לחרן, יעמוד ליד המעיין, ויבקש מהנערות שיעלו מהבאר להשקותו מעט מים, והנערה שתיענה לבקשתו ואף תציע להשקות את גמליו מיוזמתה, היא הראויה. וה' זימן שרבקה ממשפחת אברהם יצאה לקראתו, וכשביקש ממנה מעט מים מיהרה להשקותו, ובחריצותה וטוּב ליבה מיהרה לבאר ושאבה מים רבים עד שהשקתה את כל גמליו הצמאים.
גם רבקה אימנו היתה עקרה, ולאחר שנים של תפילות נפקדה בתאומים, עשיו ויעקב. דרכיהם נפרדו, יעקב היה איש תם יושב אוהלים, ועשיו איש שדה וציד, שמוכן להרוג כדי להשיג את מבוקשו. כשראה יעקב שעשיו אינו מתאים להמשכת מורשת משפחתם ובז לתפקידו כבכור שנועד להמשיך את מורשת האמונה, קנה ממנו את הבכורה תמורת נזיד עדשים. כאשר הזקין יצחק ועיניו כבדו מלראות, ביקש לברך את בנו הבכור. אולם רבקה, שהכירה את מעלליו של עשיו, ידעה שאינו מתאים להמשיך את מורשתם, וציוותה על בנה יעקב שיתחפש לעשיו ויקבל במקומו את ברכתו. וכך היה, יצחק בירך את יעקב, וכאשר הבין שטעה, לא חזר בו אלא הסכים שהברכה תחול על יעקב. כפי הנראה ידע אף הוא את מעלליו של עשיו, אלא שסבר שהואיל והוא הבכור מוכרחים לברכו. וכשהבין שבירך בטעות את יעקב, ועוד לפני כן מכר עשיו את בכורתו ליעקב, היה מרוצה מכך שה' סיבב שברכתו תגיע ליעקב.
