)
החזן מנהיג את התפילה בשליחות הציבור, ולכן הוא נקרא 'שליח ציבור'. פעמים שכל הקהל אומר איתו את התפילה והוא קובע את הקצב, ובדברים שצריך מניין כדי לאומרם, כמו חזרת הש"ץ וקדישים, הוא אומרם לבדו והקהל עונה אחריו 'אמן'. יש לבחור לחזן אדם הגון, רצוי לחבריו, קולו נעים ורגיל לקרוא בלא טעויות. בשבתות ובחגים, צריכים להשתדל שהחזנים יהיו בעלי כישרון מוזיקלי וקול ערב, כדי שיוכלו להנעים בקולם לכבוד שמיים בקטעים שרגילים לשיר. בתפילות הימים הנוראים והתעניות צריך להקפיד במיוחד שהחזן יהיה ירא שמיים, עניו ובעל שם טוב. על החזן להיות לבוש באופן מכובד כראוי למי שמתפלל לפני ה' בשליחות הציבור. אסור לאדם לתפוס את החזנות בלא שהציבור, או הגבאי שהוא נציגו, יבקש זאת ממנו. אם עלה אדם להיות חזן בניגוד לרצון הציבור - אין עונים אחריו 'אמן'.
